מלת לבנשטיין מנשה אומצה על ידינו ביריד יד שניה שנערך ע"י העמותה אי שם בנהריה. באנו לקנות דברים יד שניה וראינו אותה כמו גם את שאר הכלבים היפיפיים שהיו שם. לא תכננו כלב, לא רצינו כלב, אבל…
בתוך הכלוב הענק ישבה הקטנה היפה הזאת. דיברנו, החלטנו שלא, אי אפשר, אנחנו הרבה לא בבית…והמשכנו לכיוון הרכב (חנינו רחוק). כשהגענו לרכב הסתכלנו אחת על השנייה, וללא מילים חזרנו לכלוב, הרמנו את מלת והודענו לה שהיא באה איתנו- היא לא נראתה מאושרת מהרעיון אבל מאז לדעתנו, היא מתחרטת על התגובה הראשונית הנ"ל.
בימים הראשונים במחיצתנו מלת היתה מפוחדת מהכל. ושהתה זמן ארוך מתחת למיטות/ארוניות/כסאות וכד', עד שהיא הפכה למה שהיא היום, היא קופצת כמו איילה, רצה כמו טייגר, מטפסת כמו חתול, וכל זה עטוף בחבילה מדהימה של יופי שנקרא מלת.
איילת
