קולה

קולה-3

קולה הגיעה אל פתח ביתנו כשהיא מותשת, רעבה מיובשת. מיד נתנו לה לשתות ולאכול, ומקום נעים לישון בו את הלילה. באותו הערב התקשרתי לזיוה מעמותת “נהריה אוהבת חיות”, וביקשתי שהעמותה תפרוס עליה את חסותה, ואנחנו נשמש לה משפחת אומנה. למחרת, בתיאום עם העמותה, לקחנו אותה לבדיקה אצל הוטרינר, כמובן שלא היה לה שבב. והגיל המשוער שלה היה 10 חודשים. היא קיבלה את כל החיסונים ועברה עיקור.

בהתחלה מישמיש (הכלב שלנו) לא התלהב מהאורחת ש”פלשה” לו לבית, אבל נתן לה את המקום שלה, הקפדתי להפריד ביניהם בזמן האוכל. למזלי, התפרסם ממש באותם ימים מאמר של יוסף טוויטו באתר “חיי כלב” איך לשלב כלב שני בבית, מאמר שעזר לי הרבה בהתנהלות איתם.

הבאנו אותה לימי האימוץ של העמותה, אבל מסתבר שכלב שחור, גם קטן וחמוד, לא ממהרים לאמץ – משום מה.

אחרי כ-3 חודשים הבנו שקולה כבר לא הולכת לשום מקום, שילמנו לעמותה את “סל האימוץ”, מילאנו את הטפסים, ו… זהו, קולה היא רשמית הכלבה שלנו.

דוד

חזרה לדף  ‘כלבים שאומצו’

Print Friendly, PDF & Email